נשמה בגוף פיזי אנושי

מתגלמת נשמה בגוף פיזי אנושי,

מתחברת לתחושות, לרגשות לחוויה.

מאפשרת להכרה להתנהל כרצונה, מאותת בסימנים שקטים, מרפרפים בקושי מורגשים,

נותנת לעצמה להיות מובלת למרות שהיא רואה את התמונה כולה,

רואה לאן כל שביל יוביל, מה יפגוש ומה יכיל.

היא עדינה ונעימה אינה מתלהמת לעולם,

מאפשרת למידה ובחירה חופשית,

נותנת שפע דרכים להתנסויות.

ואני מסתבכת בתהליך הזה,

הולכת לאיבוד בתוך שפע של פרשנויות.

נותנת להכרה שלי לשלוט על הכול, לא בגלל שאני באמת רוצה,

אלא שהיא צועקת,

ואני שומעת רק אותה.

לא מודעת עדיין לקול האחר השקט, המשמעותי הרבה יותר,

זה המראה לי דרך, מקדם אותי,

מזכיר לא לוותר.

ואני כמו כולם כאן מילדות באה לעשות מסע של היזכרות,

מחושך לאור בתהליך של התפתחות.

מתאמצת מאד לחיות כמו כולם,

מחפשת תמיד תשובות מבחוץ,

בטוחה שהידע עלי נמצא אצל אחרים.

וכך אני נעה במסע של עשורים מחפשת בחושך אור,

הוא מופיע מולי בהבזקים

ונעלם,

אני עדיין לומדת להחזיק

חיים בפריחתם.